? מה זה המושג "לקויות למידה", איך אפשר " לעזור לילד כך שהלמידה תהייה טובה וקלה יותר עבורו?
לקות למידה הוא קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות ( קריאה, כתיבה וחשבון) על רקע נוירולוגי (קושי בתפקוד יעיל של חלקים שונים במוח). לא מדובר על קשיי למידה הנובעים מפיגור שכלי,חסכים סביבתי או קשיים רגשיות המשפעים על היכולות הלמידה. לעיתים התשתית הנאורולוגית (קשרים בין הנאורונים ?כרשת צפופה ) לא מספיק מפותחת.,הלמידה מתרחשת אבל אין יכולת יעילה לספוג את הלמידה/התנסויות ,מתקשים בלאחזן,להפנים,לשחזר ולשלוף את מה שנלמד, לזהות או לעשות הקשרים בין דברים, סמלים, חוויות...
? מי מאבחן "לקוית למידה" ומתי מומלץ ללכת לאבחון כדי להבין מה הם תחומים הלמידה בהם הילד מתקשה?
לקויות למידה מאבחן מומחה המתמחה בבדיקה וזיהוי לעומק של הקשיים בתחומי הלמידה השונים, יעודד גם לכתוב המלצות למערכת החינוך עבור התאמות החומר ושיטת הלימוד ,לעיתים אף כותבים תוכנית הדרכה מפורטת מעבר להמלצות כלליות ניקרא מאבחן דידקטי. מכוון שלעיתים קרובות הקושי בלמידה יש לו סיבות שונות חלקם על רקע רגשי-התפתחותי, יש פסיכולוגים חינוכיים שמבצעים אבחון פסיכו דידאקטי. משרד החינוך מקבל המלצות מהאבחונים הפסיכודידקטים בוועדות השונות (שילוב והשמה). ניתן ומומלץ לחלק את האבחון לשני מומחים במקביל, פסיכולוג יבצעה את האבחון הפסיכולוגי-התפתחותי ומאבחן דידקטי (שהוכשר לעורך שנים בזיהוי לקויות למידה והתמודדות איתם) יבצע את החלק הקשור לכישורי ותפקודי הלמידה. לאחר מזה הפסיכולוג יחד בין תוצאות האבחונים. צורה אבחנה זו היא מעמיקה בהרבה ויקרה יותר ,אבל שווה להשקיע, אבחון טוב והמפתח להכוונה נכונה והצלחה!!
אפשר לגשת לאבחון באמצע כיתה ב',לאחר שהילד רחש את מיומנויות הלמידה הבסיסיות ורואים קשיים, יש מבחנים הבודקים מוכנות לכיתה א' (על ידי פסיכולוג חינוכי)שיכולים לזהות סימנים של קשיים עתידניים בתחומי הלמידה.
? למידה הינה ביטוי של יכולת נוירולוגית מורכבת: פיתוח ושיפור הקואורדינציה בין חלקי המוח: שיפור של תפקודים רבים כגון תפקוד שרירי העיניים, יציבת הגוף, הבחנה שמיעתית, קשב ועוד. כל אלה הם יסודות הכרחיים שבלעדיהם לא ניתן לפתח את האינטליגנציה שלנו.
הלמידה מורכבת מהרבה גורמים שקשורים למערכת גוף-מוח, והתנועה היא אבן יסוד לכל למידה ואמצעי לשיפור היכולות.
? בעזרת למידה ושינון של תרגילים ניתן לעזור לילדכם לפתח כישורי למידה ,זיכרון וקשב טובים יותר.
היכולת הקוגניטיביות שלנו , דורשת תיאום בין שתי האונות: לשלוף מאחת ולעבד באחרת, חייב להיות שיתוף עולה יעיל ומהיר בין חלקי המוח. נאמר שהאונה הימנית אחראית על הזיכרון, עיבוד תמונה, אינטואיציה ושהאונה השמאלית אחראית על קליטת מידע מהסביבה, לוגיקה, אנליזות זה נכון אבל יותר מדויק זה להגיד שהמידה נשמרת באזורים רבים בתוך מוחנו ,אותה מידה מתחסנת באסוציאציות שונות באזורים שונים ולא מתחלק רק לימין ושמאל. ככל שיהיה מעבר טוב ומהיר יותר של המסרים המגעים ויוצאים ממוחנו כך היכולות הקוגניטיביות יהיו גבות יותר.
שתי אונות המוח מחוברים באמצעות צרור עצב גדול מאוד המכונה כפיס המוח, אשר חוצה את קו האמצע מעל לרמה של התלמוס. ישנם גם שני חיבורים קטנים יותר, commisure קדמית commisure בהיפוקמפוס, הם משמשים כגשר שמחבר אותן, ככל שהם "עבים" יותר, ככל שאנחנו מאמנים יותר את המעברים על "הגשר" הזה בעזרת התרגילים של המיומנויות שדיברתי ק3ודם לכם, כך אנחנו מחזקים אותם, משפרים את תפקודם ומצמצמים את הקשיים שנובעים מלקויות למידה השונות.כך מתגברים על הלקויות הלמידה ולהופכים אותם לנחות.
ככל שנתאמן, התיאום ישתפר, וככל שהוא ישתפר, ישתפרו גם התפקודים הקוגניטיביים התלויים בו. ככל התקשורת בין שני צידי המוח טובה יותר, כך יותר קל לנו לקלוט ולעבד חומר חדש, ללמוד ולהתגבר על הלקויות הלמידה ועל הפערים הלימודיים שנובעים מהם.
? מה עושים במקרה של לקויות למידה????
* בעזרת תרגול של הצלבות אפשר לשפר את תפקודי הלמידה שלנו.כאשר אנו מבצעים הצלבות בגוף וחציות קו אמצע של הגוף אנו מפעילים את שתי אונות המוח. הצלבה היא היכולת להפעיל את שתי ההמיספרות של המוח בצורה תקינה ובתיאום, באותו הזמן. זו היכולת להפעיל חלקי גוף שמאורגנים בצד אחד של המוח לאזור שמאורגן בצד השני של הגוף. ילדים עם קושי בחציית קו אמצע של הגוף ובהצלבות נמנעים מזה.כאשר יש קושי במערכת זו עלולה להיווצר בהמשך הפרעת קשב וריכוז, מופנמות-יתר או לחילופין היפראקטיבית, עקב היווצרות מתח בגוף. כאשר יכולת ההצלבה לא מתפתחת בצורה תקינה עלולים לראות בהמשך ההתפתחות הילד לקויות למידה קשיים בשפה, שליפה, תקשורת, הבנות לוגיות, קריאה ,כתיבה. קשיים אלו עלולים לגרום לעצבנות, הסתגרות, התנהלות מוטורית מסורבלת, קשיים חברתיים, תסכול ,דימוי עצמי וביטחון עצמי ירוד וכו'.
* קו האמצע של הגוף הוא קו דמיוני העובר באמצע הגוף מלפנים ומאחור לאורך מארש עד הרגלים "המפריד" את הגוף לצד ימין וצד שמאל. כאשר אנחנו מעבירים את יד ימין לצד שמאל בלי לסובב את הגן מהמקום אנחנו בעצם עושים חצית קו אמצע של הגוף, מפעילים את אונה שמאל (אחראית על יד ימין),וכאשר נעשה אותו דבר עם יד שמאל נפעיל ואת אונה ימין (אחראית על בצד שמאל), למעשה אנחנו מאמנים את תפקוד היעיל של אונות המוח,משפרים את תיאום בין שתי האונות.
יכולת חציה קו אמצע של הגוף והצלבות מתחילה להתפתח סביב גיל 3 חודשים, כאשר התינוק מתחיל לעבור עם ידיו ורגליו את קו אמצע של גופו, כאשר הוא מתחיל לבצע רוטציה במותניים לקראת התהפכות לצד (סביב גיל 5 חודשים), כאשר הוא מסוגל להפריד את חגורת הכתפיים וחגורת האגן בעצמו על ידי סיבוב הגוף באזור המותן. כאשר הוא מסוגל להפעיל חלק מהגוף שמופעל על ידי המיספרה אחת בתחום שבפיקוח ההמיספרה השנייה.
יכולת זו תאפשר בהמשך זחילת גחון וזחילה על שש באמצעות הפעלה של האלכסונים (יד ורגל נגדית),
תרגילים להיכרות עם קו אמצע הגוף ובידול איברים.
* דומיננטיות היא הנטייה הגופנית של כל אחד מאיתנו להשתמש יותר בצד אחד של הגוף מאשר הצד השני. באה לביטוי בהעדפת השימוש ביד ,רגל,עין, אוזן אחת על פני השנייה לביצוע תפקודים שונים. יש קשר בין הדומיננטיות לתיאום בין שתי ההמיספרות במוח. כאשר אין תיאום בסיסי בין שתי ההמיספרות, נוצרת בעיה בדומיננטיות
דומיננטיות לא תמיד נקבעת לפי היד שבו האדם כותב, יש ילדים/אנשים רבים שכותבים דווקא ביד הלא דומיננטית שלהם.חוסר דומיננטיות משפיע על היכולות הלמידה,כיוונים, רצפים,חשבון לכן חשוב לתרגל . צריכים לא למהר בבחירת הצד הדומיננטי. יש לחזק את שני הצדדים כדי שהצד החזק יבלוט מעצמו עם התהליך.
* בידול הוא היכולת להפעיל את השרירים הנחוצים לפעולה מבלי לשתף שרירים נוספים. יש לשפר את היכולת הבידול של המוטוריקה הגסה ועדינה ( היכולת להניע את אצבעות הידיים מבלי להניע שרירים נוספים, קשר לאחיזת עיפרון, לכתיבה ) יש לתרגל את השרירים הטבעתיים הכוללים פה ועיניים.
ציפי כץ ? תרפיסטית נוירו התפתחותית תפקודית המשפרת תפקודים בילדים, נוער ומבוגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז, לקויות למידה והפרעה בויסות חושי.השילוב של גישות עבודה שונות שהותאמו במיוחד לצרכים הספציפיים של כל אחד מהילדים, הביא לשיפור משמעותי בתפקוד ולמימוש מכסימלי של הפוטנציאל שלהם בזמן קצר.אני מעניקה למטופלים/מתאמנים צרור מפתחות שיעזרו להם לאורך החיים, והמפתחות הם שלהם גם כאשר הם כבר לא בטיפולי."כל מי שאי פעם בנה גן עדן חדש, שאב את הכוחות לכך מהגיהנום הפרטי שלו"
